היום אחלה של יום!
לסבתא שלי היה יום הולדת (וגם לילד מהכיתה שגם היה איתי ביסודי, בגלל זה יש לו את התאריך השני הכי מגניב אחריי)
וגם באתי לבית-ספר עם הפלסטר של הניתוח... זה רק ניתוחון בפרצוף לא משהו רציני ;)
רק מה שנאתי? בית ספר! אני שונאת ללכת לשם.
באמת שהייתי מעדיפה ללמוד מהבית וגם 100% שהייתי מצליחה
אבל אין מה לעשות, בחיים לא ירשו לי :(
אני לא משעממת, ואני לא רעה (יותר מדי) ואני שונאת שמכריחים אותי להיות צבועה.
נגיד יש את אלה שאומרות "מתה עלייך כפרה" או משהו כזה ואפילו אין להן מושג מה צבע העיניים שלך.(בעיקר בנות)
בדר"כ אני מנסה להתחמק מתשובה אבל לפעמים אין לי ברירה אלה להחזיר להן(/ם) משפט דומה.
אני שונאת-שונאת-שונאת את החברים מזויפים שלי.
לא שאין לי חברים, אלא שהם לא איתי בכיתה ואני לא רוצה להיות לבד בין כל הרוסים...
לא שאני גזענית או משהו אבל הם מדברים הרבה ברוסית וזה גורם לי להרגיש בחוץ.
בשביל זה יש לי את החברים המזויפים.
אני לא מחבבת אותם אבל לפחות אני לא לבד.
אפשר להגיד שכל מה שמעניין אותם זה שיעורי בית ודברים שקשורים וזה מה-זה מעצבן.
נגיד, שאחת מהם באה אליי היא ישר (רק נעלתי את הדלת) התיישבה להוציאה מחברות.
כל מה שעשינו בכל הזמן שהיא הייתה אצלי זה ש"ב, תארו לכם! ואחרי זה היא עוד אומרת לי "היה כיף" [!!!]
אוף!
זה לא שאני לא חברותית, כן? אני פשוט לא מדברת רוסית והחיים שלי לא סובבים על לימודים.
איזו כיתה מ*****ת.
סליחה, אני פשוט לא אוהבת לקלל :)
טוב התחיל המירוץ למיליון.
ביי :))
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה